להיות רק את

אמהות היא לפעמים געגוע להרגיש לא רק אמא.

להיות לרגע נטולת אחריות ומשקל, לא לשאת עליך דבר-

שקית, תיק, ילד.

להיות קלילה ושלא יכאב לך דבר-

הגב, הצוואר, הראש.

להיות פחות עמוסה, ממש רק לרגע, לא לדאוג מה יהיה מחר.

לחוש מי את כשאת רק את,

בלי לחזור אחורה בזמן,

בלי לוותר על הזוגיות, המשפחה, האמהות.

ביחד עם הכל - עם הקושי, העומס, השחיקה,

העומק, האהבה, וההתרגשות המופלאה.

פשוט לרגע אחד להניח הכל -

שקית,

תיק,

ילד,

משימה,

אשמה,

ולהיות רק את, איך שאת.

להתבונן פנימה והחוצה,

להתמלא מחדש מעצם הנוכחות שלך עבורך

במקום שהוא רק בשבילך.

לדאוג רק לך. להקשיב לעצמך ולקול תומך,

ואז לחזור הביתה אל הכל,

אל כולם..

כך אנחנו נפגשות מדי שבוע.

נכנסות פנימה, מקשיבות לשקט לפני שנאמר משהו.

מניחות לרגע דברים על השטיח, ממיינות ומתבוננות.

נוכחות ביחד.

אני שואלת: מה שלומך?

מה שלומך באמת?

ולאט לאט אנחנו בודקות:

מה קורה בגוף? ובתוכך?

מה מבקש להתגלות?

מה מתעקש על תשומת לבך היום?

איזה חלק מבקש דיאלוג וקשר?

למה את הכי זקוקה?

#התמקדות #אמהות